אבחון טרום השרשתי- PGD
PGD היא שיטה מתקדמת במסגרת טיפולי ההפריה החוץ־גופית, המאפשרת לזהות מחלות גנטיות בעובר עוד לפני החזרתו לרחם. התהליך מעניק למשפחות בסיכון תורשתי אפשרות להביא לעולם תינוק בריא ומהווה נדבך חשוב בטיפולי הפוריות.
אבחון גנטי טרום השרשתי, PGD, הוא שיטה המאפשרת אבחון גנטי מקדים לעובר בתהליך של הפריה חוץ גופית, על מנת לאפשר לידה של תינוק בריא במשפחות בהן קיים סיכוי להעברה תורשתית של מחלות גנטיות.
הפקטור החשוב ביותר בסיכויי ההצלחה בביצוע PGD הוא גיל האישה והרזרבה השחלתית בדומה ל IVF.
סיבות עיקריות הפוגעות בסיכויי ההצלחה של PGD
1
הביופסיה של עובר ביום השלישי פוגעת בו ומורידה את סיכוי הקליטה משמעותית לעומת עובר שלא נבדק.
2
חלק מהעוברים יהיו חולים או שלא ניתן לקבוע אם הם בריאים ולכן לא ניתן להחזיר אותם לרחם.
3
חלק מהמחלות שמנסים למנוע בטיפול פוגעות בפוריות האישה. ה X השביר ומיוטוניק דיסטרופי (חולשת שרירים) פוגעים ברזרבה השחלתית ובאיכות הביציות.
פוריות זה לא מתמטיקה
כשדוגמים עובר ביום החמישי ומקפאים אותו שעורי ההצלחה מגיעים ל60-50%.
לעובר יום 3 סיכוי ההצלחה מגיעים ל30-40% להחזרה.
חשוב להבין שמדובר בסיכויי פר החזרה, אבל בחלק משמעותי מטיפולי הPGD אין עובר תקין להחזרה, לכן הסיכויים יורדים אם מחשבים את הסיכוי להצלחה מתחילת הטיפול.
כל מטופלת שמבצעת PGD אני דואג להכין וליידע מראש על התוצאות האפשריות של הטיפול. כך אחסוך מהמטופלת אכזבות קשות.
זוג בטיפול צריך להיות מוכן למצב שאין עוברים להחזרה או למצב מתסכל יותר שלא יודעים לתת תשובה על העוברים. כמו כן התגובה לתרופות הפריון משתנה מטיפול לטיפול ולא תמיד ניתן לצפות אותה. לכן חלק מהטיפול זה חוסר הוודאות לגבי התגובה לתרופות.
בעזרת טכנולוגיה זו ניתן לבדוק עוברים כמעט לכל מחלה גנטית ידועה ולהחזיר רק עוברים בריאים.
מטופל/ת שרוצים להביא ילדים, וחולים או נשאים של מחלה גנטית משמעותית יכול למנוע העברת המחלה