קצת סדר לפני שנתחיל
אקמול
אוטיזם
הפרעות קשב
אקמול, או בשמו הרפואי paracetamol, הוא החומר הפעיל הנמצא במאות תכשירים שונים בכל העולם, המשמש לשיכוך כאבים והורדת חום.
תסמונת קלינית המתאפיינת בקשיים שונים בתחום הקשרים הבין-אישיים, בתחום החברתי, השפתי והתקשורתי. כל אבחנות האוטיזם נכנסות תחת ההגדרה ASD (Autism Spectrum Disorder).
לאורך השנים לא נמצא גן המסביר את האוטיזם, ולכן הסיבה לאוטיזם היא אינה יכולה להיות גנטית.
עם הזמן חל זינוק מסיבי בשיעור מקרי האוטיזם בארץ ובעולם.
(Attention Deficit hyperactivity disorder -ADHD) - הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בקשיי קשב, קשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות.
עלייה בשיעור האוטיזם בארץ ובעולם
בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה חדה ומתמשכת בשיעורי האוטיזם (ASD) והפרעות הקשב והריכוז (ADHD) בישראל ובעולם. עלייה זו אינה רק אתגר רפואי, אלא נטל כבד על מערכת הבריאות, מערכת החינוך, המשפחות והמשק כולו.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023, נוספו מעל 10,000 ילדים למקבלי קצבאות בשל אוטיזם, גידול של למעלה מ־19% בשנה אחת בלבד. התורים לאבחון נמשכים למעלה משנה, כך שהיקף התופעה בפועל גבוה אף יותר. כתוצאה מתוספת של כ-10,000 ילדים בשנה, שיעור האוטיזם עומד על כ- 5.5% בשנתון.
נתוני מכון טאוב, המבוססים על נתוני משרד הבריאות נכון לשנת 2024 מצביעים על עלייה חדה בשיעור הילדים עם עיכוב התפתחותי שפתי, המגיע ליותר מ־10% בקרב ילדים לאימהות ללא השכלה גבוהה. מגמה זו משותפת למדינות רבות.
מספר רב של עדויות מחקריות מצביע על קשר מובהק בין שימוש בפרצטמול בהריון ובילדות המוקדמת לבין עלייה בשיעורי האוטיזם, ה־ADHD והפרעות נוירו התפתחותיות נוספות. הממצאים עולים ממחקרים מגוונים, לרבות מחקרי עוקבה רחבי היקף ומטה אנליזות בינלאומיות.
מחקרים
מחקרים בחיות
University Name
לפחות ארבעה מחקרים הראו שינויים התנהגותיים הדומים לאוטיזם לאחר חשיפה לפרצטמול. לו מחקרים אלה היו נערכים טרם אישור התרופה לשימוש בבני אדם, היא לא הייתה מקבלת אישור שיווק.
מחקרים רטרוספקטיביים
בבני אדם
2018
בהם מחקר מבית החולים הדסה (2018) שזכה להד תקשורתי, ומצא קשר מובהק בין שימוש בפרצטמול בהריון לבין אוטיזם והפרעת קשב. [1]
יחד עם זאת, קיימים עוד לפחות 14 מחקרים הקושרים את השימוש באקמול לאוטיזם ואף עוד עשרות מחקרים המקשרים אותו לנזקים נוירולוגים אחרים.
מחקרים פרוספקטיביים
בבני אדם
מחקר מבוסטון עקב אחר 996 ילדים במשך 10 שנים לאחר מדידת רמות פרצטמול בדם מחבל הטבור. נמצא קשר מובהק ותלוי מינון לאוטיזם ו־ADHD. מסקנת המאמר: [2]
2020
"Cord biomarkers of fetal exposure to acetaminophen were associated with significantly increased risk of childhood ADHD and ASD in a dose-response fashion."
סקירת ספרות
לא נמצא אף מחקר המוכיח שפרצטמול בטוח בהריון או בילדים מבחינה נוירולוגית. [3]
2022
מאמר ב-JAMA
2024
מחקר שהתבסס על מאגר נתונים שוודי של 2.5 מיליון נשים בהריון, עם דיווח שימוש בפרצטמול של 7.5% בלבד (נתון הנמוך מהשיעור האמיתי), הראה בממצאי ם הגולמיים קשר מובהק לאוטיזם והפרעות קשב. לאחר "הסרת ערפלנים" שונתה המסקנה לכאורה לבטיחות, מהלך המעורר תהיות לגבי מניעי החוקרים. [4]
מאמר קונצנזוס בינלאומי
Nature Reviews Endocrinology,
חתום בידי 91 מדענים מ־13 מדינות, הקורא לנקיטת זהירות בשימוש בפרצטמול בהריון בשל הקשר האפשרי לפגיעה נוירולוגית הכוללת אוטיזם הפרעות קשה ירידה ב iq וקשיי שפה. חרף זאת, ה־FDA לא קיים דיון בנושא. [5]
2021
סקירת ספרות
על סמך 20 עדויות מדעיות לפחות, סקירת הספרות מסכמת כי אין עוד מקום למחלוקת: פרצטמול גורם לפגיעה נוירולוגית, והמשך השימוש בו ללא הגבלות מהווה סיכון בריאותי חמור. [6]
2024
ישראל על המפה
ישנן עוד המון מחקרים המעידים על אותם דברים שוב ושוב. בחלקם אפילו מתייחסים לדת היהודית ומציגים קשר מובהק בין ביצוע ברית מילה, טקס בו מקובל לתת פרצטמול לשכוח הכאבים, ולאוטיזם. נתון זה הופך את ישראל למדינה עם שכיחות גבוהה מאוד של אוטיזם ובעיות קשב.
אבל אקמול הוא תרופה בטוחה. האמנם?
אבל אקמול הוא תרופה בטוחה. האומנם?
תופתעו לגלות שעל אף שלל המחקים המוכיחים שיש סיכון בנטילת אקמול בקרב עוברים וילדים, אקמול מעולם לא הוכח כבטוח לשימוש בהיריון או בילדים מבחינה נוירולוגית ואין אף תאוריה חלופית שיכולה להסביר את העלייה באוטיזם.
איך אפשר לדעת שהפסקת השימוש באקמול
תוריד את שיעור האוטיזם?
כאן נכנסת לתמונה קובה. קובה היא מדינה המשמשת מודל למדינה בא אין שימוש באקמול ושיעור האוטיזם בה הוא מהנמוכים בעולם. לצורך השוואה, שיעור האוטיזם בארה״ב, מדינה מודרנית ומפותחת בה ישנו שימוש באקמול בקרב תינוקות, גדול פי 300 משיעור האוטיזם בקובה. נתון המאשש ומחזק את המחקרים שנעשו בתחום וקורא לשינוי בעולם המערבי.
פרוטוקול הבקסרו
בשנים האחרונות נצפתה עלייה חדה בשיעור האוטיזם במדינות רבות, לרבות בישראל. על רקע זה, ובהינתן השימוש הנרחב בפרצטמול מעל 40 שנה, עלתה האפשרות כי קיים גורם חדש ומשמעותי בחשיפה לתרופה בגיל הרך.
הנחיות בריאות בינלאומיות ממליצות כיום על מתן שלוש מנות פרצטמול פרופילקטי לצד חיסון Bexsero®, נגד מנינגוקוק B, הניתן בגיל חודשיים, 4 חודשים ושנה. פרוטוקול זה, המיושם במרבית המדינות בהן החיסון ניתן לתינוקות, כולל הנחיה למתן פרצטמול במינון מלא עם כל מנה לצורך הפחתת חום ותסמינים פוסט חיסון.
בחינת נתוני שכיחות ממדינות שהטמיעו את הפרוטוקול, בהן אוסטרליה, אנגליה ואירלנד, מצביעה על עלייה חדה בשיעור האוטיזם זמן קצר לאחר תחילת יישומו. מגמה דומה נצפתה בישראל מאז 2019, עם עלייה ניכרת בשיעור האבחונים.
אז איך ממשיכים מכאן? מה עלינו לעשות?
ישנן מספר דרכים בהן נעלה את ההסברה ונביא לצמצום המקרים וירידה בשיעור האוטיזם:
-
עלינו לעלות את המודעות בקרב הרופאים והציבור.
החובה שלי, כגינקולוג ורופא פוריות, ושל חברי לתחום ולשאר התחומים הנוגעים בדבר, להיות מודעים לסיכונים ולידע את האימהות לעתיד ובהווה בסיכון הקיים בנטילת אקמול בהיריון ותינוקות.
-
הקמת ועדת אתיקה בראשות שופט, שתדון בטענות, בממצאים ובמשמעויות העולות ממחקרים אלו, ולבסוף תמליץ על אלו צעדים יש לנקוט למטרת בריאות הציבור. העלייה בשיעור האוטיזם לא ניתנת להכחשה ומערכת הבריאות והחינוך נמצאות על סף קריסה בנושא זה ללא תוכנית פעולה קיימת.
-
המלצה לשימוש מינימלי בתכשירי פרצטמול במהלך ההיריון ובילדים, תוך גילוי נאות לקשר האפשרי בין השימוש בפרצטמול לאוטיזם והפרעות קשב.
-
הפסקת פרוטוקול הבקסרו- הפסקת ההנחיה למתן פרצטמול מניעתי בצמוד לחיסון.
-
ביצוע מחקר רטרוספקטיבי שיבחן את שיעור האוטיזם בקרב מחוסני בקסרו לעומת אוכלוסייה שלא חוסנה.
אני בטוח שאם ניישם את הכתוב לעיל, המחקר האחרון שיהיה עלינו לבצע בנושא יהיה לעקוב אחרי הירידה בשיעור האוטיזם בעקבות הפסקת השימוש באקמול בעוברים ובילדים, כמובן שבישראל וכן בעולם כולו.
בכך שקראתם את המאמר שלי כבר עזרתם לי להפיץ ולקדם את ההסברה שלי בנושא, ובכך לחולל את השינוי ולקדם ולו מעט את הירידה בשיעור האוטיזם.
לכל שאלה שעולה לכם בהקשר למאמר מוזמנים ומוזמנות לכתוב לי באתר, במייל ובבלוג בפייסבוק. (להוסיף קישורים)