המרכיב החשוב יותר הוא בפוריות הוא גיל האישה והרזרבה השחלתית. ככל שגיל האישה עולה פוטנציאל הפוריות יורד. נשים ללא בן זוג מאבדות עם הזמן את הסיכוי להרות.
על כן יש לפניהן מספר אפשרויות:
א. לא לעשות כלום.
ב. להרות עם זרע תורם
ג. להקפיא עוברים (עם זרע תורם)
ד. להקפיא ביציות.
הקפאת ביציות
עד לפני מספר שנים לא רב האפשרות להקפיא ביציות לא הייתה למעשה קיימת. בשיטת ההקפאה האיטית הביציות לא שרדו כמעט לחלוטין. בעקבות התפתחות יכולת ההקפאה ע"י גילוי שיטת הזיגוג (וטריפקציה) ניתן להקפיא כיום ביציות בשרידות של 80-90%.
הקפאת הביציות מאפשרת לאישה ללא בן זוג לשמר את פוטנציאל הפוריות שלה עד לזמן בו תרצה להרות עם בן זוג או בלעדיו.
הטיפול עצמו יחסית פשוט - כמעט תמיד פרוטוקול קצר של 10 ימים, גרימת ביוץ ע"י GNRH AGONIST, כי אז אין סיכון כלל לגירוי יתר שאיבת הביציות והקפאתן. סה"כ שבועיים טיפול.
כמה ביציות יהיו?
כל אישה והרזרבה השחלתית שלה. ניתן להעריך את הרזרבה השחלתית ע"י בדיקת FSH ביום 3 למחזור, AMH או ספירת זקיקים קטנים. המינון בדר"כ יהיה גבוה יחסית כי אין חשש לגירוי יתר שחלתי והמטרה היא להגיע למקסימום ביציות ואף לעבור את העשרים. ממליץ לכל המטופלות עם ירידה ברזרבה השחלתית להשתמש ב DHEA.
מבחינת משרד הבריאות המגבלות בישראל על שימור פריון סוציאלי הוא בין גיל 30 ל 41. מותר עד 4 טיפולים או 20 ביציות מה שמגיע קודם.
מה הסיכוי לילד?
הסיכוי של ביצית טובה שיהיה ממנה ילד הוא כ 4%. ככל שגיל שימור הביציות היה נמוך יותר הסיכוי גבוה יותר. מי ששומרת ביציות בגיל 40-41 הסיכויים כמובן נמוכים הרבה פחות מ 4%. על כן 20 ביציות נותנות כ 80% סיכוי להריון ולידה, בשום מקרה לא מאה. אסור ליצור אשליה שיש כאן "ביטוח"
ערך נוסף שיש להקפאת ביציות זה שהאישה יכולה לקבל תמונת מצב של הרזרבה השחלתית שלה. אם התקבלו מעט ביציות בכל שאיבה חלק מהנשים מבינות שאם לא יזדרזו לא יהיו להם ילדים מביצית שלהן כלל. לכן לאחר סיום הטיפולים של שימור הביציות פונות לטיפולי פריון על מנת להרות בהקדם.
כרופא פריון שמטפל כל חודש בעשרות מטופלות מבוגרות שנלחמות להביא ילד, חשוב לי להדגיש כמה האופציה הזאת חשובה ומומלצת למי שרוצה/נאלצת לדחות את ההורות. נולדים ילדים מביציות מוקפאות, לא מדובר בטכנולוגיה חדישה, אלא בטכנולוגיה מוכחת שהביאה ללידת ילדים בריאים.
